נחשי הגומי שילדינו אוהבים מזיקים לבריאות ומכילים בין היתר חומרים מסוכנים.
יצרני המזון דואגים לצבוע את הממתקים שילדינו כל כך אוהבים בצבעים שהילדים כל אוהבים ולשם כך משתמשים בצבעי מאכל. אבל ילדים רגישים יותר לצבעי המאכל עד פי 50 מאתנו כיוון שחילוף החומרים שונה מאצל מבוגרים.
אך מה כבר יכול להזיק ב"צבעי מאכל" הרי הם למאכל. אבל לא. זהו שם שנובע מהעובדה שבמאכל יש צבע, ולא מהעובדה שהצבע הוא מאכל. מקור הצבע בדרך כלל אינו מזון ובמקרים רבים גם רחוק מלהיות ראוי למאכל ובריא, ובמקרים רבים נוספים מסוכן ולעתים אף מסרטן.
ממה מופקים צבעי המאכל?
מצבעים המבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים ועד כורכום, פפריקה, ויטמינים המגיעים בצורת אבקות, צבעים המופקים מעלים, גבעולים, מהכלורופיל, מעלי כותרת של פרחים, שריוני סרטן, פטריות ועוד. לכאורה הרכיבים הטבעיים יכולים לבלבל ולהיחשב כ"לא מזיקים" וזה נכון כשמדובר ברכז בלבד, ולא מיצוי, שמשחקים עם הכימיה של הרכיב. במיצוי מקבלים רמות גבוהות מאוד של הרכיב מה שהופך אותו למזיק.
הצבעים משווים למזון מראה מושך וטרי, להעניק לנו, הצרכנים, תחושה שהמזון מכיל רכיבים תזונתיים המוסיפים לבריאות.
חלק מצבעי המאכל, המשמשים בתעשיית המזון בעייתיים ובכל זאת מוסיפים אותם כדי להוסיף צבע למזון שצבעו הטבעי דהה, מסיבות כמו: אוויר, אור, שינויי טמפרטורה, אחסון ממושך ולחות. לא פעם נוהגים להוסיף צבעים לשם הסוואת זיופים או סימני קלקול של מוצרי מזון.
מה עושים?
• תהיו מודעים: בקניות המשפחתיות שימו לב למה שאתם קונים ובדקו את הרכיבים.
• העדיפו פירות וירקות על ממתקים.
• פעלו כמשפחה: ערכו שיחה משפחתית והדגימו לילדים את ההבדל בין צבעי מאכל טבעיים לכאלה מלאכותיים.
• תזכרו, ניתן לצמצם ולמצוא תחליפים ואפשר מדי פעם לאפשר ממתקים.
הכותבת היא יעל היינמן-ברמן, דיאטנית רשת "צהריים טובים" של החברה למתנ"סים הארצית.
רוצים לדעת עוד? לחצו כאן