חשיבות התפתחות הכישורים החברתיים בגילאי הגן ותפקיד מובילת הצהרון ביצירת אקלים חברתי
מאת: נופר ירושלמי- ספדה, יועצת חינוכית ומנחה חברתית.
כישורים חברתיים כוללים מיומנויות המאפשרות אינטראקציה מוצלחת בין אנשים. תפיסה חברתית הינה מיומנות נרכשת וחשובה להתפתחות הילד, ובהיעדרה, קיימת השפעה שלילית על תחומי חייו השונים.
מה לצהרון ולזה?!
ההתפתחות החברתית של ילדים מתרחשת, בעיקרה, בגילים 3-5. צורת ההתקשרות בין הילד לבני גילו מבוססת על מהלך התפתחותי ברור. בשנה הראשונה ילדים מתחילים לשחק האחד עם השני ובשנה השנייה הפעילות המשחקית מתחילה להתגבש. החל מהשנה השנייה היחסים החברתיים מתחילים לקבל אופי בין-אישי ונוצרת אינטראקציה בין ילדים. בשלב זה ניתן לראות ביטויים ראשוניים של תיאום הדדי בין ילדים, ובהדרגה, מופיעים ביטויים רגשיים שונים ומגוונים כגון, חיוכים וצחוק, אך גם תוקפנות ומריבות (סולברג, 1994). החל מגיל שנתיים וחצי או שלוש ניתן להבחין שילדים מעדיפים כשותפים לשעות הפנאי את חברתם של ילדים על פני מבוגרים (Robinson, Anderson, Porter, Wouden-Miler,2003).
ומכאן, אנו שמים לב לקריטיות שבהנחלת הכישורים החברתיים דווקא בגילאים אלו 3-5.
בגילאים אלו ילדים מתחילים ליצור קשרים עם הקבוצות החברתיות שלהם ומתרחבים ממעגל המשפחה והקבוצה הראשונית לקבוצת החברים - קבוצת השווים. יתרה מכך, הצורך בתמיכה ובתחושת השתייכות מופקים בתקופה זו מן הקבוצה, החברים, יותר מאשר מן המשפחה (Frank & Zilbach, 1986). זיקה לקבוצת השווים מסייעת לילד, כיוון שבקבוצה זו הוא זוכה במענה לצורך שלו בקשר. זה גם המקום שבו המסוגלות החברתית שלו עשויה לבוא לידי ביטוי ולאפשר לו לבסס את הייחודיות שלו.
בעשור האחרון עלה מספר השעות בהם נמצאים הילדים במסגרות החינוך ובמקביל עלה שיעור הילדים המתקשים בהיבטים החברתיים. איך קרה הדבר ?! הרי במשך שעות רבות ביום נמצאים הילדים במסגרות חינוכיות שלכאורה אמורות לשמש כמסגרות חברתיות. הבעיות מתחילות כאשר משאבים רבים מושקעים בלמידת תכניות ותכנים שאינם חברתיים אלא "לימודיים קוגניטיביים" (אוריינות, חשבון, אנגלית וכדומה ), 'המסכים' שהשתלטו לילדים על שעות הפנאי אחה"צ ויכולות התיווך הן של אנשי החינוך והן של ההורים אינם מכוונים למטרות חברתיות. ולכן, הילדים של ימינו פחות חברתיים.
אסור לנו, חלילה וחס, להזניח היבטים אלו. יותר ויותר מחקרים מראים כי יש קשר הדוק בין התפתחות חברתית לבין הצלחה בהמשך הדרך: בלימודים, קריירה, זוגיות ועוד. מחקרים אחרים מראים כי חשיבות רבה יש למסגרת החינוכית, בין קבוצת השווים, לרכישת מיומנויות חברתיות.
כיום אנו יודעים שחשוב לשלב את ההוראה של מיומנויות חברתיות יחד עם תכניות הלימודים וכי, המסגרת החינוכית והתא המשפחתי אחראים באופן שווה על ההתפתחות החברתית של הילד הצעיר כל אחד בתחומו הוא.
הצהרון כחלק אינטגרלי משגרת יומו של הילד וכן, מסגרת חינוכית נוספת משמש לילד/ה הרך מסגרת חברתית ועל כן אמור להנחיל לו ערכים וכישורים חברתיים בסיסים.
התרשים הבא מציג את המיומנויות החברתיות לפי מדרג ובו מוצגים הפרמטרים והציפיות להתנהלות והתנהגות חברתית:
בעבודת הגננת/מובילת הצהרון במישור החברתי ישנם 4 קטגוריות חשובות שמהותיות לרכישת מיומנויות חברתיות:
הקניית מיומנויות אישיות לתקשורת חברתית:
- הקשבה לחברים.
- אינטואיציה מתאימה בקול.
- לחכות בתור בשיחה ובמשחק
- הכרת הרגשות ואמפטיה לאחר.
- קשר עין.
יצירת בסיס לאקלים חברתי
- שהילדים יכירו אחד את השני ויכירו את שמות חבריהם.
- אוירה תומכת ומכילה.
- כבוד הדדי בין הילדים ולצוות.
- שים לב כי קולם של כל ילדי הצהרון נשמע.
- שיהיה שיתוף ברעיונות.
ליצור עבודת צוות
- עידוד אחד את השני.
- שיתוף פעולה והדדיות.
- להינמע מתחרותיות והישגיות.
- אנרגיה קבוצתית.
- לדעת לבקש עזרה.
- לבחון את ההצעות של כולם.
פתרון סכסוכים בחוכמה
- פשרה.
- לכבד דעות אחרות.
- משא ומתן.
- לא לבטל את עצמך.
- לשים לב לנקודות מבט נוספות.
- להגיע להסכמה.
האדם נולד יצור חברתי ולכן אם רק נטפח תכונות מולדות אלה ולא נכחיד אותן, יגדלו אצלנו ילדים חברתיים בעלי כישורים טובים אשר יצליחו לקצור הנאות והצלחות מהחיים.